היום חגגו לי יומולדת בגן.אימא, אבא, סבתא ותותי באו.שמו לי זר, הכינו לי כסא מיוחד.סבתא הכינה עוגה עם מספר 6 ונרות. כולם רצו שאהיה שמח,

יובל והלל זה יולל.תותי ויובל זה תובל.סבתא דניאלה וסבתא חנהל׳ה,זה דניאלל׳ה,או חנה-אלה. אם קבלת שבת עושים בשישי,אז קבלת חמישי עושים ברביעי,וביום שני, קבלת שלישי. פקק

בשבת, אצל סבתא, אבא שם כיסא ליד הדלת, והציע לי לטפס עליו. הוא יצא החוצה, ואמר לי להסתכל דרך העינית שבדלת. ראיתי את אבא בחדר

יוצא מהמעלית ומחכה עד שתיסגר. בזבל, מסתכל על הדלת נסגרת לאט לאט. בסופר, הדלתות נסגרות לבד. סוגר את הדלתות בבית, וגם אצל סבתא. לפעמיים, נוסע

כשאימא הולכת לסופר, אני אומר שאימא תישן בסופר. כשאימא נוסעת לתל-אביב, אני חושב שאולי יש שם מיטה והיא תישן שם. כשאימא נכנסת לקליניקה, אני פוחד

כבר כמה ימים אני מתרגש.אני מתעורר ושואל מה זה עכשיו?אבא אומר שזה חצי לילה וחצי מוקדם מאד.ביום חמישי זה היה בגלל שמחר יום המשפחה בגן.ביום

במוצאי שבת אימא טסה במטוס לאמריקה. גם הלל נוסע, הוא צריך לינוק. אני ואבא נשארים לבד, ביחד. ביום ראשון אבא יחזיר אותי מהגן. גם ביום