יובל

היום, בגן, יאכלו ארוחת בוקר, והגננת תגיד שיובל לא הגיע. יצחצחו שיניים, ישבו במפגש, ואני לא שם. יאכלו יחד צהריים, ילכו לנוח. ורק אני בבית,

בבוקר, בדרך לגן, אנחנו רואים בית ספר. אני אומר שהבית ספר גדול, ואבא אומר שהכיתה קטנה, כמו הגן. אני אומר שיש הרבה ילדים בבית ספר,

אימא קנתה לי שני דגים. שמנו אותם בקערת זכוכית גדולה. לאחד קראתי מסי. פעם היה לי דג אחר בשם הזה. לדג השני קראתי יוסי, ״כמו

בבית, יש לנו אינטרקום. כשהוא מצלצל, זה מטופל שבא לאימא. בגן, כשיש צלצול, אימא באה לקחת אותי, או שאימא אחרת, באה לקחת ילד אחר. אני

בערב, כשאני כבר עם פיג'מה במיטה,אבא ואני שומעים שירים של מאיר. לפעמים באייפד,ואז, רואים יותר גדול,ושומעים יותר טוב.אבא יושב,אני לידו,ומקשיבים. אני מעדיף באייפון.אבא שוכב לידי

היום חגגו לי יומולדת בגן.אימא, אבא, סבתא ותותי באו.שמו לי זר, הכינו לי כסא מיוחד.סבתא הכינה עוגה עם מספר 6 ונרות. כולם רצו שאהיה שמח,

יובל והלל זה יולל.תותי ויובל זה תובל.סבתא דניאלה וסבתא חנהל׳ה,זה דניאלל׳ה,או חנה-אלה. אם קבלת שבת עושים בשישי,אז קבלת חמישי עושים ברביעי,וביום שני, קבלת שלישי. פקק

בשבת, אצל סבתא, אבא שם כיסא ליד הדלת, והציע לי לטפס עליו. הוא יצא החוצה, ואמר לי להסתכל דרך העינית שבדלת. ראיתי את אבא בחדר

יוצא מהמעלית ומחכה עד שתיסגר. בזבל, מסתכל על הדלת נסגרת לאט לאט. בסופר, הדלתות נסגרות לבד. סוגר את הדלתות בבית, וגם אצל סבתא. לפעמיים, נוסע

כשאימא הולכת לסופר, אני אומר שאימא תישן בסופר. כשאימא נוסעת לתל-אביב, אני חושב שאולי יש שם מיטה והיא תישן שם. כשאימא נכנסת לקליניקה, אני פוחד